מטרת המכון היא לקדם מחקר ופיתוח ידע שיתרמו לשיפור היכולת למדוד, להבין, לאבחן ולהעריך תופעות ותהליכים מורכבים, ולבחון באופן שיטתי טיפולים, תוכניות והתערבויות.

המכון פועל לפיתוח ולשיפור שיטות מדידה והערכה; פיתוח ותיקוף כלי מחקר; בחינת אפקטיביות ותוצאות של טיפולים והתערבויות; חקר מנגנונים ותהליכי שינוי; פיתוח מודלים מחקריים ומתודולוגיים; וניתוח מאגרי נתונים לצורך הפקת ידע חדש.

לצד מחקר עצמאי, המכון מבקש לשמש תשתית מקצועית למחקרים ולשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, גופים ציבוריים, מערכות בריאות ורווחה, עמותות, ארגונים וחוקרים בישראל ובעולם.

חזון המכון הוא לקדם מחקר המשלב קפדנות מדעית עם פתיחות לחדשנות מחקרית.

בתחומי הבריאות ובריאות הנפש, תופעות רבות הן מורכבות, רב־ממדיות והטרוגניות. אנשים המשתייכים לאותה קטגוריה אבחונית או מקבלים ציון דומה במדד עשויים להיות שונים באופן משמעותי במאפייני הקושי, במנגנונים הקשורים אליו, בתפקוד ובתגובה לטיפול.

לכן, לצד השימוש במודלים ובכלים קיימים, נדרשת גם היכולת לבחון את מגבלותיהם ולפתח דרכים נוספות לתיאור, למדידה ולהבנה של המציאות הנחקרת.

המכון מבקש לקדם סביבה מחקרית שבה ניתן להעלות שאלות חדשות, לפתח השערות, מדדים ומודלים חדשים — ובה בעת להעמיד אותם לדרישות של בחינה אמפירית, תיקוף, שקיפות וביקורת מדעית.

המטרה אינה להתאים את המציאות לכלי המדידה — אלא לפתח כלי מדידה שמצליחים לייצג את המציאות בצורה טובה יותר.

החדשנות במכון מתמקדת לא רק בנושא הנחקר, אלא גם באופן שבו תופעות מוגדרות, נמדדות ומנותחות.

המכון מכיר בחשיבותן של קטגוריות אבחוניות מקובלות, אך אינו רואה בהן בהכרח את הגבולות היחידים של התופעה הנחקרת.

תופעות בתחום בריאות הנפש עשויות לחצות קטגוריות אבחוניות ולהופיע בצירופים שונים אצל אנשים שונים. אדם העומד, לדוגמה, בקריטריונים ל־OCD עשוי להציג במקביל מאפיינים הקשורים לחרדה, דיכאון, טראומה, הימנעות, ויסות רגשי או תהליכים נוספים.

לכן, לצד שימוש באבחנות ובסיווגים מקובלים כאשר הם רלוונטיים, המכון מקדם גם גישה ממדית וטרנס־דיאגנוסטית, המאפשרת לחקור תסמינים, מאפיינים, מנגנונים ותהליכים מעבר לגבולותיה של אבחנה יחידה.

במסגרת זו ניתן להשתמש בהגדרות תפעוליות גמישות ובמודלים המאפשרים לנתונים לבטא ממדים, פרופילים, קשרים ותתי־קבוצות שלא בהכרח הוגדרו מראש.

המודל צריך לשרת את המציאות הנחקרת — ולא המציאות את המודל.

הגמישות המתודולוגית אינה מפחיתה את הדרישה לקפדנות מדעית. כל הגדרה, מדד או מודל חדש נדרשים לבחינה אמפירית, תיקוף והשוואה לחלופות קיימות.

מחקר יישומי וניתוח נתונים — תכנון וביצוע מחקרים כמותיים ויישומיים, מחקרי אורך, מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים, מחקרי תצפית וניתוח מאגרי נתונים.

מדידה ופיתוח כלי מחקר — פיתוח ותיקוף שאלונים, מדדים, אינדקסים וכלי הערכה ובחינת מהימנות, תוקף, מבנה, רגישות לשינוי ויכולת ניבוי.

מחקר טיפולים והתערבויות — בחינת אפקטיביות, תהליכי שינוי, גורמים מנבאים, שונות בתגובה לטיפול והקשרים בין רכיבי ההתערבות לתוצאותיה.

בריאות הנפש — מחקר של תופעות נפשיות מורכבות, מנגנונים, תסמינים, תחלואה נלווית, שונות בין אנשים ותגובה לטיפול.

רפואה משלימה ואינטגרטיבית — בחינה אמפירית ושיטתית של טיפולים, גישות ומנגנונים, ללא הנחה מוקדמת לגבי יעילותם או אי־יעילותם.

הערכה, מדידה ופיתוח ידע לארגונים — מערכי מדידה והערכה, מחקרי תוכניות ושירותים, ניתוח נתונים ופיתוח מדדים לצורך קבלת החלטות.

המכון יוזם ומבצע מחקרים עצמאיים וכן מקדם מחקרים בשיתוף גופים וחוקרים נוספים.

תוצרי הפעילות עשויים לכלול מאמרים מדעיים, דוחות מחקר והערכה, כלי מדידה, מודלים ומתודולוגיות, ניירות מקצועיים וניתוחי נתונים.

פעילות המכון מבוססת על עצמאות מחקרית, קפדנות מתודולוגית, שקיפות, בחינה ביקורתית והבחנה בין השערות, ממצאים ומסקנות.

לא להגביל מראש את השאלות שניתן לחקור — אלא לפתח את הדרכים המתאימות להעמיד אותן לבחינה מחקרית.

לא לכפות על המציאות את גבולות המודל — אלא לבחון איזה מודל מתאר אותה בצורה הטובה ביותר.

המכון מבקש להרחיב את גבולות השאלות שניתן לחקור, מבלי להרחיב את גבולות המסקנות מעבר למה שהנתונים מאפשרים להסיק.

המכון פתוח לשיתופי פעולה עם חוקרים, מוסדות, גופים ציבוריים וארגונים בתחומי המחקר, המדידה, ההערכה ופיתוח הידע.

ליצירת קשר